בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של אהוד בנאי לשיר 'אזמר בשבחין'- ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של ליל שבת. מילות השיר מבוססות על קטע מספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה) והולחנו, לפי המסורת, ע"י האר"י עצמו. השיר הוא הראשון בסדרה של שלושה שירים, שכל אחד מהם מתכתב עם סעודה אחרת בשבת ובה גם נהוג לשיר אותו. שירים אלו נכתבו בארמית ומכילים מושגים קבליים רבים, הרלבנטיים בעיקר לאלו המכירים את עולם המושגים הקבלי.

הפיוט, אשר נהוג לשיר במהלך סעודת ערב שבת, מתאר את ההנהגה האלוהית והתקשרות אלוהים לעם ישראל בליל שבת, ואת הכוונות הקבליות שבהדלקת נרות שבת, עונג שבת, עריכת השולחן ומיקום החלות והנרות בו, הרחת הבשמים, אמירת הקידוש והשמחה שבסעודת ליל שבת.

הפיוט כולל עשרים בתים היוצרים את האקרוסטיכון "אני יצחק לוריא בן שלמה א". כאשר האות ש' נכפלת בו פעמיים. הסבר לכפילות מובא על ידי תלמידו של האר"י, רבי ישראל סרוג, לפיו בתחילה כתב האר"י את הבית המתחיל במילה "שביתין" ולאחר מכן כתב את הבית המתחיל במילה "שכינתא" ומחק את הראשון. עניין זה מסביר את המנהג של קהילות שונות להשמיט את הבית המתחיל במילה "שביתין" ואת המנהג הכללי הרווח לדחות את הפיסקה הזו ולאומרה ב-ש' השנייה.

המשך הפיוט, שראשי הבתים שלו הם ל, מ,ה, א – עוסק בעיקר בבציעת הפת. יש המשמיטים אותו לחלוטין, ויש שנוהגים לאומרו בין הקידוש לנטילת ידיים או לאחר ברכת המוציא.

הגרסה המובאת כאן לקוחה מתוך האלבום של אהוד בנאי 'שיר חדש', המכיל ביצועים חדשים של בנאי ולהקתו לפיוטים מוכרים.

מילות הפיוט המלא:

אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין לְמֵיעַל גּוֹ פִתְחִין דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין:

נְזַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא בִּפְתוֹרָא חַדְתָּא וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא דְּנַהֲרָא עַל רֵישִׁין:

יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וּבֵנַיְהוּ כַלָּה בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין:

יְחַבֵּק לָהּ בַּעְלָהּ וּבִיסוֹדָא דִילָהּ דְּעָבִיד נַיְחָא לָהּ יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין:

צְוָחִין אַף עַקְתִין בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין בְּרַם אַנְפִּין חַדְתִּין וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין:

חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי וּבִרְכָאָן דִּנְפִישִׁין:

קְרִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין עֲבִידוּ תִּקּוּנִין לְאַפָּשָׁא זִינִין וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין:

לְמֶעְבַד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין בְּתַרְתֵּין וּתְלָתִין וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין:

וְעִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא דְּיִתְעַטֵּר כֹּלָּא בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין:

רְשִׁימִין וּסְתִימִין בְּגַוָּהּ כָּל עָלְמִין בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין:

יְהֵא רַעֲוָא קַמֵּיהּ דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵיהּ דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵיהּ בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין:

אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא מְנַרְתָּא דִסְתִימָא וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא בִּצְפוֹנָא אַרְשִׁין:

בְּחַמְרָא גּוֹ כַסָּא וּמְדָאנֵי אַסָּא לְאָרוּס וַאֲרוּסָה לְהִתַּקְפָא חַלָּשִׁין:

נְעַטֵּר (נ"א נַעֲבֵד) לְהוֹן כִּתְרִין בְּמִלִּין יַקִּירִין בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין:

שְׁכִינְתָּא תִּתְעַטָּר בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר בְּוָוִין תִּתְקַטָּר וְזִינִין דִּכְנִישִׁין:

שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין מְסָאֲבִין דִּרְחִיקִין חֲבִילִין דִּמְעִיקִין וְכָל זִינֵי חַרְשִׁין:

לְמִבְצַע עַל רִפְתָּא כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא סְתִימִין וּפְרִישִׁין:

מְשַׁח זֵיתָא דַכְיָא דְטַחֲנִין רֵחַיָּא וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין:

הֲלָא נֵימָא רָזִין וּמִלִין דִּגְנִיזִין דְּלֵיתְהוֹן מִתְחַזִין טְמִירִין וּכְבִישִׁין:

אִתְעַטְרָא כַלָּה בְּרָזִין דִּלְעֵלָא בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא דְּעִירִין קַדִּישִׁין: