omriבעמוד זה ניתן לצפות בביצוע לשיר 'אתקינו סעודה', ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של בוקר שבת. הטקסט לשיר מבוסס על ספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה) והולחנו לפי המסורת ע"י האר"י עצמו. השיר, אותו נהוג לשיר במהלך סעודת בוקר שבת, הוא השני בסדרה של שלושה שירים, שכל אחד מהם מתכתב עם סעודה אחרת בשבת ובה גם נהוג לשיר אותו. שירים אלו נכתבו בארמית ומכילים מושגים קבליים רבים, הרלבנטיים בעיקר לאלו המכירים את עולם המושגים הקבלי.
הקטע מתאר את שלושת סעודות השבת כנגד שלוש הדרגות של השכינה (החלק באלוהות הנמצא ביחס ישיר עם עם ישראל):
סעודת ליל שבת: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "חקל תפוחין" – "שדה תפוחים" המרמזת לספירת המלכות. סעודה זו נחשבת כסעודתו של יצחק אבינו.
סעודת יום שבת: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "עתיקא קדישא" – המהווה כינוי לספירת כתר ונחשבת כסעודתו של אברהם אבינו.
סעודה שלישית: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "זעיר אנפין" – המהווה כינוי לספירת תפארת וכן נקראת גם "רעוא דרעוין" – "רצון הרצונות". סעודה זו נקראת סעודתו של יעקב.
כאן השיר בביצוע ר' אברהם יעקב טיילור, ללחן של האדמו"ר ממודז'יץ, המכונה גם 'אש קודש'.
מילות השיר המקורי:
אָתקִינו סעוּדָתָא דִמהֵמנוּתָא שׁלֵימָתָא. חֶדוֵתָה דמַלכָּה קַדִישָׁא.
אָתקִינוּ סעוּדָתָא דמַלכָּה. דָּא הִיא סעוּדָתָא דַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדּישִׁין.
וּזעֵיר אַנפִּין ועַתִּיקָא קַדִּישָא אַתיָן לסַעֲדָה בַּהֲדֵיה.
:תרגום לעברית
אכין סעודה של אמונה שלמה, לשמחת המלך הקדוש
אכין את סעודת המלך. זוהי סעודה של חלקת תפוחים קדושים (היבט באלוהות המתכתב בקבלה עם השכינה)
זעיר אנפין ועתיקה קדישה ינכחו בה גם (שני מושגים קבליים נוספים המייצגים היבטים באלוהות).