בקטע זה ניתן לקרוא ולצפות בברכת הכוהנים, הנאמרת בכלל קהילות ישראל, הן בשבת ויום טוב והן בימי חול. ברכת הכוהנים היא ברכה שמברכים הכהנים את עם ישראל כחלק מברכת ההודאה בחזרת הש"ץ של תפילת עמידה. היא נקראת גם "הברכה המשולשת" על שם שלושת החלקים שבה. בשבת הברכה נאמרת פעמיים- בשחרית ובמוסף. לפי מסורת אשכנז, נהוג לברך את הברכה גם בתפילת מנחה של שבת, מאחר וקוראים בה בתורה.

ייחודיותה של ברכת הכוהנים באה לידי ביטוי במספר גורמים: ראשית, העובדה כי רק לכוהנים מותר לבצע אותה (אם אין כוהנים בבית הכנסת בזמן התפילה, שליח הציבור אומר בעצמו פסוק אחר כחלק מהתפילה). שנית, היא מבוצעת כאשר הכוהנים עומדים על במה (או אזור המוגבה במשטח כלשהו, כגון שטיח), בעודם יחפים וכאשר הטליתות מכסות את פלג גופם העליון. הם מחזיקים את הטלית פרושה מעל לראשם (כמעין צורת אוהל) וסוככים בה על ראשם.

לפני הברכה, מכריז שליח הציבור 'כוהנים' והכוהנים אומרים: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה".

התפילה עצמה מחולקת לשלושה פסוקים, הנאמרים לסירוגין ע"י הכוהנים ושליח הציבור. הפסוקים לקוחים מתוך במדבר ו' כ"ד-כ"ז:

"יברכך ה' וישמרך,
יאר ה' פניו אליך ויחנך,
ישא ה' פניו אליך
וישם לך שלום".

לאחר כל פסוק, אותו אומר שליח הציבור ראשון ולאחריו חוזרים הכוהנים, אומר הקהל 'אמן'. בזמן הברכה, הכוהנים 'נושאים כפיהם' לצדדים, כלומר עומדים עם ידיים ואצבעות רווחות במבנה קבוע, ונעים לצדדים תוך כדי התפילה.

אם אין כוהנים בבית הכנסת, אומר שליח הציבור את הקטע:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

בסרטון המצורף, ניתן לצפות בהקלטה של ברכת הכוהנים המסורתית בכותל המערבי בחול המועד סוכות תשע"ז. בסרטון ניתן לראות את הכוהנים, המובילים את הברכה, עומדים על במה גדולה במרכז הרחבה, אומרים את הברכה וקהל המתפללים, שעומד לרגלי הבמה, אומר 'אמן' אחריהם.