בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) שהופק במכון 'שיטים' ועוסק במשמעותו של יום הכיפורים. כפי שמתאר הסרטון, ישנם שני ביטויים עיקריים ליום הכיפורים: האחד, יום תענית לכפרת עוונותיהם (חטאיהם) של בני-ישראל. בתקופת בית המקדש, עיקר היום היה בטקסים שקיים הכהן הגדול. ביום זה הוא היה לובש בגד לבן מיוחד (בשונה מבגד הזהב הרגיל), משלח את השעיר לעזאזל, ונכנס בפעם היחידה בשנה אל קודש הקודשים, מתוודה על עוונות בני-ישראל ונושא תפילה קצרה. עבור העם היה זה יום שבתון ותענית (צום).

הביטוי השני של יום הכיפורים היה יום קיום מצוות היובל – כל חמישים שנה משתחררים העבדים והשדות שנמכרו חוזרים לבעליהם. שנת היובל, ביחד עם שנות השמיטה שהיו חלות בכל שבע שנים, יצרו מנגנון של איזון כלכלי-חברתי, שמנע היווצרות פערים גדולים ובלתי הפיכים בין עשירים לעניים. בשנות היובל והשמיטה היו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ימי משתה ושמחה, וביום הכיפורים היו תוקעים בשופרות, ואז יצאו העבדים לחופשי והשדות הושבו לבעליהם המקוריים.