בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתבה ד"ר שגית מור, חברת קיבוץ עין השופט, העוסק בחוויית יום הכיפורים בקיבוצה. המאמר מתאר את הרקע לעיסוק בשאלה כיצד מציינים את החג בקיבוצה, כמו גם בשאלת ציון החגים ועיצובם בתנועה הקיבוצית בכלל. בנוסף, מתאר המאמר את מנהג ה-'תשליך' המתקיים בקיבוץ בכניסת החג, כחלק מטקס הכיפורים המתקיים בו. הטקס עצמו כולל מספר מרכיבים: בשעות הערב מתכנס הציבור לערב משותף תחת כיפת השמים, הנפתח בטקס הזכרת נשמות של חברי הקיבוץ שנפטרו השנה. לאחר מכן עוברים לשירה – שירת הציבור למבעי הנפש של היחיד. מספר שבועות מראש, מוזמנים חברי הקיבוץ לערוך חשבון נפש, ולהכין אירוע, חוויה או זיכרון שהם מוכנים לשתף בהם את שאר החברים (לעיתים סביב נושא מסוים, אך ישנה פתיחות גמורה לתכנים אחרים). את השיתוף הם מתבקשים לחבר לשיר שאותו ישירו כל החברים בתום הסיפור האישי.

מחזור השירים של הקיבוץ כולל, בין השאר, את השירים: "ניגונים" (פניה ברגשטיין), "הליכה לקיסריה" (חנה סנש), "סליחות" (לאה גולדברג), "אסיף" (איתמר פרת), "לו יהי" (נעמי שמר), "אני מאמין" (שאול טשרניחובסקי); ולצידם את "שיר המעלות" (תהילים קכא), "מי האיש החפץ חיים" (תהילים לד), "מזמור לדוד" (תהילים כג) וכן כמה מפיוטי יום הכיפורים, כגון: "אבינו מלכנו", "אדון הסליחות" ועוד. "מחזור זה שיש בו מן הקביעות ומן הדינאמיות כאחד, המאפשר לנו לבטא באופן המדויק והנכון לנו את שירת התפילה של חיינו" (מתוך המאמר).

ד"ר שגית מור היא ראש החוג לתרבות ישראלית בבית ברל ומנהלת ביהמ"ד של 'הוויה'. 

המאמר פורסם באתר 'הזמנה לפיוט'. לקריאת המאמר, לחצו כאן.