מילים: יורם טהרלב
לחן: מוני אמריליו

פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמים וענן יחיד
וראיתי את ההר הירוק תמיד.

פזמון:
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.

במשחקי ילדות קלי השיכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון,
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי אל ההר הירוק תמיד.

בשנות הנעורים, בשנות האהבה,
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה,
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו –על ההר הירוק תמיד.
הלכנו לצבא גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו –מול ההר הירוק תמיד.

וילדינו כבר היום הם עלמים
הורינו – שערם הלבין מרוב ימים
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו –אל ההר הירוק תמיד.

שיר זה המזוהה עם ט"ו בשבט בגלל השורה הראשונה שלו ("פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט") נכתב ע"י יורם טהרלב, בן קיבוץ יגור, לרגל חגיגות יובל לקיבוץ, בשנת 1972. האמת היא שהשורה הפותחת מתייחסת ליום הולדתו של המשורר, בו הוא פקח את עיניו לראשונה. השיר הוקלט ע"י זמרים וזמרות רבים, ביניהם שלומית אהרון ורוחמה רז. בעקבות השריפה בכרמל ב 2010, חודש השיר והקלט שוב ע"י להקלת התקווה 6 ורוחמה רז, לזכרם של 44 הנספים באסון. זהו הביצוע המובא כאן.