שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה:
לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות, שלחו לו עסקנים ציונים מקובנה מכתבים ובקשוהו לא לסכן את חייו בשעה קשה זו. גם התאגדות הסטודנטים הריביזיוניסטים "ירדניה" שלחה לו מברק ובקשתו לבלי לנסוע. בתשובה לזה קבלה "ירדניה" את המכתב דלהלן:

לכ' האגודה "ירדניה", קובנה.
אחים!
קבלו-נא שיר זה במקום תשובה למברקכם – אשר אותו אשכח.
בכבוד גמור,
אחיכם, ז. ז'בוטינסקי

שיר פוליטי-ציוני זה מבהיר את יחסו של ז'בוטינסקי לעבר הירדן המזרחי בתשובה להחלטתה של ממשלת בריטניה לחלק את הארץ, והוא מצורף כאן בביצועו של שלמה ארצי.
הלחין את השיר ב 1932 – מרדכי זעירא.

כָּעַמּוּד הַתִּיכוֹן לָאַפֶּדֶן,
אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ,
לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן
הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ.

אִם אַרצִי דָלְלָה וְקָטֹנָה,
הִיא שֶׁלִּי מֵרֹאשָׁהּ עַד קִצָּהּ:
מִשׂתָּרַעַת מִיָּם יְשִׁימוֹנָה,
וְיַרדֵּן – הַיַּרדֵּן בָּאֶמצַע!

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן:
זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!

שָׁם יִרוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע, מֵאֹשֶׁר
בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבנִי:
כִּי דִגלִי, דֶּגֶל טֹהַר וָיֹשֶׁר
יְטַהֵר שׁתֵּי גְדוֹת יַרדֵּנִי.

שׁתֵּי יָדַי לָךְ הִקדַּשׁתִּי, מוֹלֶדֶת,
שׁתֵּי יָדַי – לְמַגָּל וּמָגֵן:
אַךְ תִּשׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת,
אִם אֶשׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן!