יצחק שדה ("הזקן") נולד ב 10 באוגוסט 1890, היה ממנהיגי גדוד העבודה, מקים הפלמ"ח ומפקדו הראשון. נפטר ב 20 באוגוסט 1952. "שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; הוא שטבע את מטבע הלשון 'טוהר הנשק'; הוא ששנה באוזני חניכיו: 'אהוב את הרובה ושנא את המלחמה'. הוא דבק ברעיונותיו הפוליטיים הסוציאליסטיים עד כדי כך, שנדחק הצידה ערב מלחמת העצמאות וסולק לאחריה. (מתוך "לקסיקון לביטחון ישראל, זאב שיף ואיתן הבר)

"נוער, שמע! מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו. וכפות המאזניים עולות ויורדות, עולות ויורדות. על הכף האחת – שואת ישראל, תקומת ישראל, ומלחמת ישראל. ועל הכף השנייה: תככי מסחר ופוליטיקה, והתככים, משקלם כבד מאוד. נוער, זכור: בבוא השעה, השלך עצמך על כף המאזניים. השלך עצמך בכוח ובאומץ! זה יכריע, המאזן ישתנה! נוער, שמע!" יצחק שדה.

ללימוד נוסף: יצחק שדה: דיוקן.
הסרטון המצ"ב מתוך הסדרה של הטלויזיה החינוכית "הכל אנשים" בהגשת מודי בר-און. אורכו 27 דקות והוא מספר על חיי שדה, הנקודות המשמעותיות בחייו, אופיו המרתק והשתקפותו בעיני פקודיו, ומעלה שאלות מעניינות בקשר שבין הצבא והחברה.