זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל הראל, עיתונאי ופובליציסט, המתאר את המגבלות החלות על יהודים בביקור שגרתי בהר הבית, והתחושות המתלוות לסיור כזה.
זהו מאמרו של נדב שרגאי, עיתונאי ופובליציסט אף הוא, ומומחה להר הבית, המספר את תולדות הסטטוס קוו בהר. "השורה התחתונה היתה כי מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, נטלה את המקום הקדוש ביותר בעבורה, והפקידה אותו – ניהולית ודתית – בידיה של דת מתחרה, האיסלאם, שבעבורה הוא המקום השלישי בלבד בקדושתו (אחרי מכה ומדינה). להחלטה לא היה תקדים, או אח ורע, ביחסים שבין עמים ודתות. המוסלמים הופתעו באותם ימים מהנדיבות של דיין." כותב שרגאי.