בעמוד זה ניתן לקרוא מאמר קצר שכתב מאיר מלמד, חבר קיבוץ כנרת, המתאר את האופן בו בחר קיבוצו לחגוג את בר המצווה של בניו. המאמר מדגיש את חשיבותו של שלב גיל המצוות בחייו של הנער, גם אם הוא לא מצוין באופן דתי-הלכתי. זאת, מתוך תפישה המבינה את חשיבותה של מסורת בחיי הפרט, המשפחה והקהילה, והאופן בו ניתן לשמר ולהחיות אותה באמצעות טקסים, חגיגות ותרבות, גם בקיבוצים חילוניים.

במאמר, שנכתב בשנת 42', מבקר מלמד את הנטייה שהשתרשה במספר קיבוצים באותה תקופה לציין את גיל בר המצווה כיום הולדת רגיל, ללא ייחוס כל משמעות ייחודית לעצם הגיעם לגיל מצוות, באופן המבטא ערך מוסף שאינו קיים בימי הולדת הנחגגים בכל שנה. בניגוד לקיבוצים אלו, בקבוצת כנרת, בה הגיעו בשנת 42' 12 ילדים לגיל מצוות, צוין האירוע כחג כללי של הישוב, המוקדש לשלב בר המצווה. במסגרת החגיגות, יצאה לאור בקיבוץ חוברת מיוחדת, בה מצוינים בני המצווה והוריהם. לחוברת צורפו דבריו הבאים של מלמד:

"השתרש אצלנו המנהג לחוג בכל שנה את יום-ההולדת של הילדים. אני חושב את המנהג הזה ללא מתאים לנו. וזה – לא מפני שאינני מעריך את עצם הציון של יום-ההולדת, אדרבא, אך עתים יותר מדי קרובות יוצא לילד לחוג בעצמו או להשתתף בחגיגות של יום-הולדת, וע"י זה מאבד הדבר את כל חשיבותו היתירה, את חגיגיותו ונעשה יותר מדי רגיל, חול.

לעומת זה כדאי וחשוב לציין ולחוג גמר תקופות מסוימות בחיי הילד, כגון: הכניסה לגן, התחלת הלימודים בבית-הספר, המעבר מחברה הצעירה לחברה הבוגרת, גמר ביה"ס, ראשית הכניסה לעבודה וכו' ובתוך זה – החייאת וחידוש המנהג העממי הקדמון לחוג את ה"בר-מצוה" אצל הילדים. במלאת לילד שלש-עשרה שנה, נגמרת תקופה ידועה וחשובה מאוד בחייו, נגמרת תקופת הילדות שלו והוא מתחיל להתבגר גם במובן הגופני וגם במובן השכלי, הבנתו מגיעה כבר למדרגה כזאת, שהוא מתחיל להיות עצמאי במידה ידועה, אחראי למעשיו והליכותיו.

לפי המסורת היהודית ילד עד גיל שלוש-עשרה הוריו אחראים לו ולמעשיו, ומשלוש-עשרה ומעלה חלה האחריות בעד מעשיו גם הטובים וגם הרעים במידה רבה עליו עצמו: הוא נעשה בר מצווה ובר עונשין. את המעבר הזה, את המפנה החשוב הזה בחיי הילד – כדאי וראוי לתת לו ציון, ומה גם, שעלי ידי זה אנו מחיים מנהג עתיק אצל עמנו, מנהג שנתקדש במסורת של הרבה דורות ושהיה מכניס הרבה אור, יופי וחוויה רבה בחיי ילדי ישראל מדור דור".

המאמר פורסם במקור באתר 'מכון החגים'. לקריאת המאמר בגרסתו המקורית, לחצו כאן.