הצבע השולט בציורו של הצייר הפלמי מהמאה ה 16 יאן פרובוסט "לוט ובנותיו בורחים מסדום" הוא ירוק. ירוק שלא רק שנעדר לחלוטין מדרכם של החבורה הנ"ל, אלא גם אינו בנמצא במעבה חורשי הגליל. כנראה שפרובוסט צייר את הציור מדמיונו בלבד, אף לפני שדרך בארץ הקודש.
כך גם בשירנו. כשקוראים את מילותיו הסוחפות (תרתי משמע) חייבים לבדוק פעמיים אם המשורר באמת כותב על הירדן הזרזיפי שלנו. את השיר חיבר לא אחר מנפתלי הרץ אימבר, שכזכור, יודע לכתוב להיטים. אימבר הכיר את הירדן. הוא כתב את השיר בהשראתו. אז איך יצא לו שיר כל כך שונה מהמציאות? אולי הירדן היה גועש ב 1882? אולי כל כך התרגש מהנהר העתיק הזה עד שראה דברים שלא היו? כך או כך סחף השיר גם את אברהם צבי אידלסון, שהלחין את המנגינה המוכרת.

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זֹל!
יֶהֱמוּ גַּלֶּיךָ,
עֲלֵי גְדוֹתֶיךָ שְׁטֹף וְגֹל
חֶלְאַת אַרְצֶךָ.

כְּקוֹל רַעַם הַרְעֵם קוֹל
בַּהֲמוֹן מֵימֶיךָ
מְסִלַּת צִיּוֹן לָנוּ סֹל
נַחְנוּ אַחֲרֶיךָ.

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זְרֹם
תִּכָּתֵב לַדּוֹרוֹת,
כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם
אֲנַחְנוּ עַל מִשְׁמָרוֹת.

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זְרֹם
יֶהֱמוּ מִשְׁבָּרֶיךָ,
נַתֵּק מוֹסֵרוֹת, שַׁבֵּר עֹל
שָׂמוּ עָלֶיךָ.

קָבְרֵם שָׁם בִּגְדוֹת הַחוֹל
וְהַרְעֵם בְּגַלֶּיךָ
בְּנֵי יַעֲקֹב יִשְׁמְעוּ הַקּוֹל
יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתֶךְ!

גַּל לְגַל, תְּהוֹם לִתְהוֹם
יְסַפֵּר אָז הַקּוֹרוֹת
כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם
אֲנַחְנוּ עַל מִשְׁמָרוֹת.