armadilפנה הגשם
הגיעו החלוצים לארץ, השילו בדרכם את הגלות ואת הדת, ובאו ליצור חברה חדשה, יצרנית, שוויונית וציונית. לוואקום שנוצר בחיי התרבות, יצקו הקיבוצניקים תכנים חדשים. אלוהים נזנח, ובמקומו הגיעה האדמה והקשר הקדוש איתה שחיכה אלפיים שנים לחידושו. בקיבוצים חגגו את החגים החקלאיים, כלומר – את שלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות, והתכתבו עם המנהגים הקדומים שהיו כאן בזמן שבית המקדש היה קיים.
בשבועות, למשל, קיימו קיבוצי עמק יזרעאל טקס, ובו כינסו את תוצרת הענפים השונים, ופדו את ביכוריהם בידי נציג קק"ל, שהיווה, במידת מה, תחליף לכהן במקדש. בכסף שקיבלו – קנו עוד אדמה. הטקס לווה בתכנים תרבותיים: שירה ומחול.
השיר "פנה הגשם" היה חלק ממסכת שירי העומר בקיבוץ רמת יוחנן. לדברי המשורר והמלחין מתתיהו שלם, הוא קיבל את ההשראה לשיר זה בזמן שהיה רועה צאן בגלבוע: "מדי שנה בבוא האביב עולים לפני אותם צבעונים הנזכרים בשיר, שהיו לי לחוויה עמוקה בראותי אותם עולים מן הנקיקים ודווקא בהרי הגלבוע", סיפר שלם.
פנה הגשם / מלים ולחן: מתתיהו שלם, 1943
פָּנָה הַגֶּשֶׁם,
חָלַף, הָלַךְ לוֹ.
עֲנַן רָקִיעַ
חָלַף, הָלַךְ לוֹ.
פְּנֵי אֲדָמָה
בְּאוֹר חַמָּה
שִׁבֳּלִים זָקְפוּ
רָאשֵׁיהֶן בַּקָּמָה.
בְּנֵי הָרִים זֶה אֶל זֶה
בָּרָמָה יְשׁוֹרֵרוּ
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,
הֵידָד! הֵידָד!
אָבִיב הַיּוֹם.
עֲרוּץ הַנַּחַל
גַּלִּים בּוֹקֵעַ,
הוֹמֶה הַחֹרֶשׁ,
חֶדְוָה שׁוֹפֵעַ,
מוֹרִיק הַנּוֹף:
שָׂדוֹת לָרֹב,
צִבְעוֹנִים עָלוּ
בְּאֹדֶם-חֵן בַּנְּקִיקִים.
בָּעֲמָקִים פִּרְחֵי-נוֹי
זֶה אֶל זֶה יְשׁוֹרֵרוּ:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,
הֶאָח! הֶאָח!
אָבִיב הַיּוֹם.
ביצוע נוסף ועכשוי של ג'יין בורדו לשיר זה ניתן למצוא כאן.